"בית ישראל" מתגייס לסייע לגאורגיה 
בימי הקורונה והפנדמיה העולמית, כאשר הלחצים בעבודה ירדו ואין דפיציט של הזמן, שוחחתי עם איציק משה, נשיא לשכת העסקים ישראל גאורגיה וראש ארגון ההסברה "בית ישראל". כבעבר, כיאה לראיונות עם איציק משה, גם הפעם שמענו דברים או שהאחרים לא יודעים או שיודעים ולא מעיזים לדבר על כך. שוחחנו על הקורונה, יחסי ישראל-גארגיה, ההסברה הישראלית, הארגונים הישראלים בשטח וגם על הספר "החדירה לבריה"מ", המתאר 30 שנות מפעילותו – שאמור לצאת לאור בישראל בחודש הבא.

שאלה: שמענו בתקשורת על הסיוע לגאורגיה. אנחנו יודעים שאין זו התמיכה הראשונה ועל כן אשמח לשמוע הן על פעילותך בנישה זו והן על הסיוע הנוכחי על ידי "בית ישראל"?

תשובה: ראשית, הרשה לי לאחל לכולנו בריאות וסיום מהיר לפנדמיית הקורונה.
כידוע לך, ארגון "בית ישראל" הזוכה לתמיכה רחבה מארגונים בינלאומיים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, החליט לסייע לגאורגיה הנחשבת לידידת ישראל. התרומה שעיקרה סמלית, הנה כספית לקרן הממשלתית למלחמה בקורונה וכן מסיכות לנציגי המדיה העושים עבודה חשובה בימי הקורונה. פעילות זו זכתה לתגובה תקשורתית מאוד חיובית במהלך יומיים. הסיוע של "בית ישראל" נעשה לצד תמיכת נציגי מדינות מערביות. עשינו סיוע נוסף יחד עם דורון טרוול בגאורגיה וגם בישראל.
לתמיכה הישראלית ישנה היסטוריה ארוכה והחלה בזמן רעידת האדמה בגאורגיה בתחילת שנות ה-90, כאשר המטוס הישראלי היה הראשון שנחת בשדה התעופה של גאורגיה העצמאית ובמקביל לכך הסוכנות היהודית והג'וינט סייעו לתביליסי ולעיירה אוני. יוזמה נוספת חשובה ומשמעותית הייתה ב-2008 במלחמת גאורגיה-רוסיה, כאשר לשכת העסקים ישראל-גאורגיה בשיתוף עם חברי הכנסת דאגו לטיפול 22 פצועים גאורגים בישראל לצד סיוע מקומי שעשינו בגאורגיה. בעשור האחרון, לשכת העסקים ישראל-גאורגיה ו"בית ישראל" קיימו עשרות פעילויות התרמה מתוקשרות, יחד עם פסנתרנית בינ"ל, זמרי אופרה גאורגים הידועים בעולם וכן עם השחקנית האגדית סופיה לורן. יש לציין במיוחד את האירוע האחרון, בהשתתפות זמרת אופרה מלה-סקלה נינו סורגולדזה ומשלחת 50 איש מישראל בראשות חברי הכנסת, שהגיעו במיוחד להשתתף בערב ההתרמה לילדים נזקקים בגאורגיה, לצד הקהילייה העסקית הישראלית.
תוכן הקשרים הראליים והיחס החם לישראל וישראלים בגאורגיה נגזרים בעיקר בשל הפעילות הישראלית במשך 30 שנה, וכן בשל ההשקעות של הקהילייה העסקית מישראל שהנה מעל חצי מיליארד דולר, מהתיירות שמכניסה לכלכלת גאורגיה כ-200 מיליון דולר בשנה וכמובן יוזמות יח"צ בהן "בית ישראל", ארגון של ישראלים, לרוב ראשון בסולידריות לעם הגאורגי בכל אסון טבע ותופעות אחרות המצריכות סיוע.

שאלה: מה המצב בלב תביליסי ואיך אתה מסביר את המספרים הנמוכים בחולי קורונה בהשוואה לשאר המדינות?

תשובה: הפנדמיה הגיעה לכל מקום בעולם. שדרת רוסתוולי היוקרתית והמרכזית בתביליסי, בה מבקרים מיליוני תיירים בשנה, מזילה דמעה בגלל סגירת המוזיאונים ובתי המסחר. מדובר על שדרה מרכזית המשמשת למרכז אדמיניסטרטיבי, תרבותי, תיירותי ופוליטי במדינה, בה מתנוסס דגל ישראל על משרדי "בית ישראל", הממוקם במבנה העתיק ביותר בכיכר החרות של תביליסי.
גאורגיה נערכה לפני מדינות אחרות וסגרה את הגבולות לטיסות מאיטליה, איראן וסין. גאורגיה סגרה גבולותיה עם מדינות השכנות ומצב החירום וההסגר הוכרז עד ל-21 לאפריל. ההיערכות מבעוד מועד הביאה לכך שנכון להיום 0 מתים, 98 חולים, בהסגר כ-4,500 איש וההישג הוא, שיחסית לכלל מדינות אירופה הנושא בשליטה ו-18 חולי קורונה כבר נרפאו. 
גאורגיה ידועה, מהעבר, ברופאים מצטיינים הפזורים במקומות שונים בעולם והמערכת הבריאות שלה, למרות שההצטיידות בציוד הרפואי בפאזה התחלתית, נכון להיום, היא רשמה הצלחה גדולה בהשוואה למדינות אירופה, לצד פעילות ממשלת גאורגיה הפעילה בצורה מסודרת. כאן המקום לציין לטובה שבשל מצב החירום קיים שיתוף פעולה מסויים בין הממשלה והאופוזיציה בגאורגיה.
 
שאלה: ידוע שאתם פעילים לקידום התיירות בין המדינות. מה המצב בעבקבות הקורונה? ומה הצפי בענף זה?

תשובה: החשיפה לגאורגיה באספקט התיירותי החל עוד ב-2002, כאשר ממשלת גאורגיה יחד עם לשכת העסקים ישראל-גאורגיה ובתמיכת משרד התיירות של ישראל, פתחה את לשכת התיירות בתל אביב. בתקופה זו תמכנו בביקורי כתבים שגילו את הפוטנציאל הגאורגי לחברה הישראלית. השיא היה בשנה הקודמת בה הגיעו לגאורגיה כתבים ישראלים רבים בתמיכת ויוזמת ממשלת גאורגיה וכן 4 ערוצי טלוויזיה שצילמו ושידרו את הפוטנציאל התיירותי בסיוע "בית ישראל". התוצאות לא איחרו להגיע ובשנים האחרונות קיבלנו בממוצע גידול של 30% בשנה. בשנים האחרונות, בהשוואה לשאר מקומות בעולם, הגידול בתיירות לגאורגיה היה פי 5 מהממוצע העולמי. יש לציין שבשנה הקודמת לגאורגיה נכנסו 205 אלף תיירים שזה כ-200 מיליון דולר קונטריבוציה לכלכלת גאורגיה. הקונטריבוצה הישראלית הכוללת עד היום הנה מעל 1 מיליארד דולר ואנחנו מטפלים בחלק עיקרי מהקשרים הכלכליים בכל הרמות הכולל הכוונה וטיפול בקהילייה עסקית ישראלית ללא תשלום. 
באספקט הכלכלי, הקורונה תשפיע לרעה על היקף התיירות במהלך שנה זו, אך בעתיד, במידה והקורנה תסתיים במהרה וגאורגיה תמשיך לשמר על מספרי הנפגעים הנמוכים – היא תוכל למנף את ייחודיותה ולקבל תיירות חדשה מהעולם ומישראל, תיירות מרפא, תיירות בריאות וגם תיירות בתחום התרבות המפותחת במדינה.

שאלה: אשמח שתרחיב את נושא הפעילות של "בית ישראל" בתחום ההסברה  

תשובה: ברשותך אציין רק חלק מההצלחות: בתחום החינוך יש לנו הישגים חשובים. ב-5 אוניברסיטאות נפתחו לימודים רשמיים בנושא השואה ולימודי ארץ ישראל. הסטודנטים שנרשמו אינם יהודים. יחד עם "קרן שרה" הקמנו חדרי ההיסטוריה הישראלית ב-2 אוניברסיטאות מובילות בגאורגיה. תמכנו ב"קרן שרה" שפתחה ספרייה ישראלית בספרייה על שם הפרלמנט הגאורגי בלב העיר. קיימנו תחרות על לימודי ארץ ישראל ולימודי השואה בקרב 7 אוניברסיטאות ונבחרו סטודנטים מוצלחים שיגיעו לביקור בישראל. בעקבות פנייתינו, עיריית תביליסי החליטה להקים בתביליסי אנדרטה לזכר השואה וחסידי אומות העולם – דבר חשוב גם לגאורגיה וליחסיה מול העולם היהודי. עובדים בצורה צמודה עם התקשורת הגאורגית, כך שהמעבר השגרירות האמריקאית לירושלים קיימנו 18 ראיונות מעמיקים בתקשורת הגאורגית. הטלוויזיה הגאורגית הגיעה לאלון מורה ועשינו כתבה בפריים טיים בטלוויזיה הגאורגית לגבי ההתיישבות ביהודה ושומרון ועוד נושאים רבים. 
צריך לציין שבהסברה התוצאה איננה מיידית ויש לנושא אפקט מצטבר. מחד, ההסברה מציגה את ישראל האמיתית ומסייעת בכך לקשרים בילטרליים אופטימליים ומאידך מציגה את האמת הישראלית. למשל אם ננתח את נושא ההצבעות באו"ם – נוכל לגלות שבהצבעה בשנת 2012, שעל פיה שודרג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם מיישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה – הצבעה שבה התקבלה החלטה 67/19 ברוב של 138 לעומת 41 מדינות – גאורגיה הצביעה יחד עם האיחוד האירופי, רוסיה, אזרבייג'ן וארמניה, לעומת זאת בשנת 2017 בהחלטות הקשורות בפלסטין, גאורגיה נקטה עמדה ניטרלית, כמו פולין וצ'כיה – לעומת זאת רוסיה, ארמניה ואזרבייג'ן המשיכו להצביע נגד. בשנת 2018 הפגינה גאורגיה, בדומה לגרמניה ובריטניה, עמדה ניטרלית במועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא הקמת ועדת חקירה להפגנות בעזה.
לצד פעילויות הנ"ל, ארגון "בית ישראל", מעבר להסברה הישראלית המהווה גם לפיילוט להעתקה בהמשך ל-100 מדינות בעולם – מטפלים בישראלים ובעיקר במקרים בהם הישראלים פונים אלינו בנושאים בעייתיים: בתחום העסקי, פונדקאות והן בנושא אסירים ישראלים. נכון להיום קיים טיפול שוטף במספר חברות ישראליות, בזוג שלא מצליח להגיע בשל בעיות במסמכים ואסיר הנמצא בתהליך משפטי. כל הטיפולים הם ללא תשלום וחלק מהעשייה אף ממומונת על ידנו.

שאלה: אכן עשייה מכובדת. כעת אני מבקש להרחיב בנושא הבעיות שלא יורדות מסדר היום הציבורי, הן בתחום האשרות, התיירות והן בתחום הפונדקאות

תשובה: לעצם שאלתך, נתחיל מנושא התיירות. פוטנציאל התיירותי מישראל לגאורגיה עשוי להגיע לחצי מיליון איש בשנה לעומת התיירות מגאורגיה שעשויה להגיע לכ-100 אלף תיירים בשנה, באופן הדרגתי. הנושא ישים ועל כן הגשתי תוכנית לפתרון גלובלי בנושא האשרות ותמיכה בתיירות לכוון ישראל מגאורגיה וממדינות פוסט-סובייטיות, ומקווה שהממשלה החדשה תיישם אותה.  
בנושא הפונדקאות ישנה עשייה הן דרך הסוכנויות והן במישרין, ויש להבהיר שאנחנו לא חלק מעשייה זו. המוסדות בגאורגיה מטפלות בנושא בצורה מסודרת עם נהלים מאורגנים וחוקיים ככל מדינה מערבית מובילה. "בית ישראל" נכנס לתמונה במקרים בהם ישנן בעיות להורים מישראל – ובמידה ויצרו קשר איתנו. אנחנו מסייעים ע"י הכוונה והקצאת עורכי דין ללא תשלום. כפי שהנך עוקב בתקשורת פתרנו מספר רב של בעיות והמשפחות חזרו לישראל, אך לצערי עושה רושם שהדבר הביא לחוסר שביעות רצון הן בקרב גורמים רשמיים והן בקרב גורמים עסקיים פרטיים שאיננו מכירים אותם. הרעשים המגיעים והמכוונים אלינו אינם מובנים, אינם אדקווטיים ואינם אקטואליים ועל כן אנחנו ממשיכים לטפל בכל ישראלי שנתקל בבעייה בגאורגיה. איך אמר מנחם בגין? מי שיעקם את האף שיישאר עם אף עקום.
וכעת, אמשיך ברשותך בנושא האשרות. בנושא זה המצב קשה ביותר. כאדם הפעיל בגאורגיה ובמזרח אירופה, אינני מוכן בשום אופן, להשלים עם תופעות מכוערות ואינני מוכן שהגאורגים ימכרו את בתיהם וישלמו 15,000 דולר לצורך השגת אשרה בלתי חוקית לישראל. הדבר לא משרת את ישראל לא משרת את גאורגיה וגם לא משרת יחסי ישראל-גאורגיה. לפנינו פרשייה קשה ומושחתת הדורשת וועדת חקירה מקיפה. בחשבון פשוט ישנם 100 אלף עובדים זרים שהגיעו מגאורגיה ואוקראינה באופן לא חוקי לישראל ושילמו "כסף שחור", מעל ל-1 מיליארד דולר. גם בנושא זה, מתוך דאגה כסקטור שלישי, שלחתי לאגודות ידידות בכנסת תוכנית מקיפה שאמורה להסדיר את הנושא דרך הקצאת קווטות לאשרות חוקיות שישוחררו בשלבים בתמורה למחויבות מסודרת של אותן המדינות לתיקון העבר – כך הדבר יביא לשליטה על הנעשה במדינה, עם מכלול בעיות ומורכבת, כמו ישראל.

שאלה: נחזור ברשותך ל"בית ישראל" – מה המטרה המרכזית?

תשובה: ראשית, כסקטור שלישי, טבעי שארצה לטפח את מה שנבנה החל מתקופת הסוכנות היהודית, במהלך עשרות שנים ביחסי ישראל, גאורגיה והעולם היהודי. על כן, אני עומד על המשמר שחלק מהעסקנים העדתיים וגורמים רשמיים ולא רשמיים משני הצדדים, לא יהרסו את מה שנעשה בין ישראל למדינה ידידה – גאורגיה.
שנית, בשל החברוּת בארגונים בינ"ל EAI וכן AEPJ במסגרת מועצת אירופה, אנחנו מחוייבים לקדם נושאי ההסברה ונושאים של המורשת היהודית.
וכעת לנושא המטרה המרכזית של "בית ישראל": מדובר על מתודיקה חדשה של ההסברה שעברה הרצה בגאורגיה במשך 6 שנים והוצגה בהצלחה ב-8 מדינות באירופה. הרעיון הוא שניתן להקים 100 לשכות ההסברה בעולם ללא עלות למדינת ישראל. משרד החוץ הישראלי טוען בשנים האחרונות שאין לו כסף להסברה ועל כן המתודיקה שפותחה יחד עם חברי כנסת מימין ומשמאל, נותנת מענה מוחלט בנדון.
הטכניקה של המיזם פשוטה. עפ"י הקונבנציה של וינה ישראל יכולה למנות כ-3 קונסולי כבוד בכל מדינה. במסגרת המפגשים והפעילות בעולם מצאתי שישנם מאות אנשים עשירים, ישראלים הפעילים בחו"ל, יהודים ולא יהודים, פרו-ישראלים ובעלי מעמד חיובי ומשפיע במדינותיהם, המוכנים לשאת בהוצאות ההסברה, להעתיק וליישם את המודל של "בית ישראל" ולפעול תחת הכובע של קונסולי כבוד. באופן אישי, בטוחני שתסכים איתי, שאין לי צורך בתואר קונסול כבוד על מנת להצליח לפעול בגאורגיה, אך לצורך קידום המיזם של רשת ההסברה הישראלית, יש צורך להגיע להבנות עם משרד החוץ הישראלי, להקצות קונסול כבוד ל-100 ראשי לשכות ההסברה בעולם, ומקווה שהדבר יהיה ניתן כאשר יהיה שר למשרד חשוב זה. אנו נקבל רשת הסברה במאה מדינות, שבניגוד לקונסולי הכבוד העכשוויים, יחויבו לארבע כתבות בחודש, ונקבל 5,000 כתבות פרו-ישראליות, ללא עלות למדינת ישראל. לפנינו קונספט חדש, בדוק, פעיל ובמימון קונסולי הכבוד.
  
שאלה: מסכים אתך שמילאת תפקידים בכירים יותר, כנציג ישראלי ראשון, כאדם שפתח 5 נציגויות של הסוכנות בבריה"מ ואף זכית לתואר של אחד מ"אדריכלי העלייה הגדולה" – מתי נוכל לקרוא על כך ומתי בעצם יוצא הספר על העלייה הגדולה?

תשובה: מדובר על ספר ראשון ויחידי שיוצא על "החדירה לבריה"מ" ובו היסטוריית העלייה ממרחב הפוסט-סובייטי לצד סודות של העלייה הגדולה – עלייה ששינתה את ישראל ואת מזרח התיכון. בספר נוכל להיפתח לטקטיקה דיפלומטית מקורית שבוצעה על ידי והליכה נגד הזרם שנבעה מאהבת מדינת ישראל. נוכל לראות את הסיכונים לחדירה, התמודדויות עם שירותי הביטחון הסובייטים, פתיחת הנציגויות במדינות מוסלמיות, קיום כינוס ההיסטורי להנהגה היהודית בתביליסי בתקופה האסורה והמסוכנת בריה"מ, ולבסוף ההצלחה בפיילוט של ההסברה הישראלית.
ברשותך, לא אכנס לכל הפרטים ומבטיח ראיון נוסף לאחר הוצאת הספר, על ידי הוצאה לאור ישראלית מכובדת. במהלך השנה הקרובה הספר אמור לצאת באנגלית ובשפות נוספות.

שאלה: אתה פועל בנושא הציוני 30 שנה במזרח אירופה, לפני כן עמדת בראש ארגוני צעירים וסטודנטים בישראל ואף בצעירותך הייתה מראשי הצעירים בהתנחלות אלון מורה, שזה אומר שהנך מכיר את ישראל מבפנים ומבחוץ – יש לי 2 שאלות: מי אתה איציק משה עפ"י הגדרתך ומה הדבר שנראה בעייתי במבט מבחוץ על המדינה?

תשובה: שאלה קשה בעצם שאלות קשות.
אני מגדיר עצמי מתוך עשייתי מזה 30 שנה: ישראלי, ציוני, ויהודי שפעיל בנושא קשרים עם מדינות ידידות לטובת ישראל, כל השאר מהווה לאמצעי ליישום המטרות הנ"ל.
כעת תשובה לשאלה השניה: כנראה שזה לא הקורונה כי היא פנדמיה עולמית. וגם לא נושא הבחירות והרכבת הממשלה (ללא קשר לדיעותיי מכיוון ש"בית ישראל" ארגון א-פוליטי) – למרות שמדיניות ההנהגה עשויות להשפיע הן על גורל העם היושב בציון והן על יהדות התפוצות. הבעייה העיקרית, לדעתי, שממנה אני מודאג היא הפרטיקולריזם והפילוג בחברה הישראלית. בטוחני שאתה עד למאמרים הביקורתיים שלי בנושא הגלותיות כדרך חיים, גם כלפי הקבוצה האנושית שאליה אנו שייכים. כאמור, אני ישראלי ללא צבע גלותי על אף פעילותי הגאוגרפית במזרח אירופה, כי הגלותיות מהווה לעבדות, דבר שהוא מגביל את חירותינו ומזיק בתת מודע להתפתחותינו. הבעייה איננה רק בקרב העלייה מגאורגיה, הבעייה קיימת בעליות ממדינות אפריקה וגם ממדינות פוסט-סובייטיות. את ההרחבה לכך תוכל לקרוא בספר, אך אציין ברשותך מספר דוגמאות: 
ראשית, אין לי הסבר למושג, "יהודי גאורגי" ("יהודי רוסי" או "יהודי מרוקאי") לאחר העלייה לישראל, כי ממה שאני יודע, ישנה טענה שהדבר מהווה למכשול בישראל, מאידך אם ישנה סברה שהדבר חשוב לקשר עם גאורגיה – גם כאן יש לי חידוש ואפילו פרדוקסלי – אוכל לציין שאת ההערכה האמיתית בגאורגיה, ניתן לקבל במידה ומתנהגים כישראלים גאים המציגים תרבות שונה וישראלית;
אין לי גם הסבר, למה חלק מהישראלים מגיעים בהמוניהם לערבי תרבות גלותיים ונוסטלגיים (שאין בהם קשר למסורת היהודית), ולעומת זאת, אינם מגיעים, למשל, לאירועי יום השואה או לערבי שירה ישראלים. 
אינני מבין, למה במלחמת רוסיה-אוקראינה, בעמודי הפייסבוק, חלק מהיהודים מהעלייה הרוסית תמכו ברוסיה וחלק מהיהודים מהעלייה האוקראינית תמכו באוקראינה? פעילות זו איננה ישראלית, כי אם הייתה ישראלית או אינדבידואלית, היא הייתה נובעת מפרמטרים חשובים למדינת ישראל או משיקולים אובייקטיביים;
וכן, במאמרים שנכתבו על ידי חלק מהעולים מרוסיה, לאחר 30 שנות העלייה, ישנה בעיה קשה בזהות הישראלית. ממה שכתוב משתקף, שהגלות היא "המולדת" וישראל משמשת כ"מקום עבודה" או "בית מלון למנוחה", ושמדברים עליה בגוף שלישי.
עליי לציין שהדברים שציינתי, ושאינם משרתים אותנו, מקבלים חיזוק על ידי עסקנים עדתיים הזקוקים לאיחוד מדומה למטרות מפלגתיות ופוליטיות נמוכות. הפילוג על סמך הפרמטר הגלותי בישראל יוצר פרטיקולריזם, מסכן את אחדותה של החברה הישראלית.
להיהפך לבן חורין היא פעולת ניתוח קשה, ניתוק מוחלט מהעבר, לפחות בשלב הראשוני, עד שמגיעים להישגים ולישראליזציה מלאה – שבה הקשרים עם ארץ הלידה נעשים מה"ראש" ולא מה"לב". אנחנו צריכים להפנים שרק יהודי שהצליח להתנתק מהגלות, עבר תהליך של ישראליזציה מלאה והשתלב בישראל, יכול להביא תועלת לעצמו, לישראל ולתרום ליחסים איכותיים בין ישראל למדינה שממנה עלה – וזהו חלק בלתי נפרד מן הקונספט של "בית ישראל'. 
 
שאלה: איציק, מכיוון שאנחנו יושבים בניחותה על כוס קפה משני צידי המחשב, אבקש תשובה נוספת ולא במילים דיפלומטיות. אני בטוח שאצל כל אדם שעוקב אחריך בפייסבוק מעלה שאלות לגבי ה"כפילויות" בפעילות של "בית ישראל" ולבין שגרירות ישראל – מה תוכל לספר בנושא?

תשובה: תודה על השאלה. אשתדל לדבר ישירות וללא דיפלומטיה סמויה, כפי שביקשת. 
ראשית, כאמור וכמוצהר, אנחנו סקטור שלישי, עמותה, ועל כן כל הנושא נראה בלתי מובן. בנוסף לכך, אצטט דיפלומטים רציניים שאמרו שבעבודת "בית ישראל" ושגרירות ישראל אין "כפילות" אלא "השלמה". אצטט גם חברי כנסת שאומרים שהשגרירות צריכה לשמוח על קיום ארגון מחוץ לשגרירות שיכול להיות לעזר במטרותיה, כי מה ש"בית ישראל" יכול לעשות לא ניתן לעשות במסגרת השגרירות; 
שנית, ישנם אלפי ארגונים יהודיים וישראלים בעולם הרשומים בחו"ל ועושים עבודה חשובה הן בנושא הזהות היהודית, הן בנושא העלייה, הן בנושא הלובי וההסברה כגון איפא"ק, ומעולם לא דובר בשום פורום שהם מהווים ל"כפילות";
שלישית, כאחד שהקים את התשתית היהודית, העלייה והקשרים בין המדינות לבין ישראל והעולם היהודי, תסכים איתי שאין עלי להתאים את המשך העשייה לנציגויות אחרות, למעט הנושאים הקשורים לדיפלומטיה נטו שאינני עושה. חשוב להבין שאינני חושב שהעשייה היהודית או עשייה לטובת ישראל מהווה לפררוגטיבה של ארגון כלשהו, של משרד ממשלתי כלשהו ואף לא של משרד החוץ – שלצערי הושפע בשנים אחרונות מעסקני מפלגה קטנים.
אינני מבין מדוע האמירה של "כפילויות" נולדה, ומקווה שמקורה מחוסר ההיכרות של העשייה הגלובלית בעולם היהודי. אתה ודאי יודע שאני זקן הנציגים בשטח ועברתי את "מלחמות היהודים" בתקופות של העלייה הגדולה, תקופה שבה אם הייתי שומע לארגונים ש"דיברו יפה מתוך נהלים כתובים" לא היינו מגיעים לא לפתיחת נציגויות בזמן נתון ולא לקצב העלייה המוצלחת. בד"כ מי שהכתיב בעבר, וגם כעת, את הטון, יהיה זה שייצר עשייה אמיתית. מניסיוני, לאורך זמן בשטח שורדים אלה שניזונים מ"כוח הזכות" ולא מ"זכות הכוח" – כי אלה המנצלים את "זכות הכוח" מוסגלים להזיק באופן חד פעמי בהוצאת מכתב שקרי ומזיק, שלא מחזיק מים.
מצב ההסברה של ישראל מהווה לעקב האכילס של מדינת ישראל ולא נסבול תכתיבים של עסקנים קטנים שלא מכירים לא את האיזור וכנראה לא מכירים גם את האינטרסים של מדינת ישראל. 
אני רוצה לציין שאנחנו כארגון מוכנים – את כל עשייתינו, למרות שהיא על חשבונינו, לעשות תחת או בחסות או בשיתוף פעולה עם הנציגויות הרשמיות או אפילו להעביר אליהם את העשייה לאחר ההכנה וההשקעה – ובזה כל השאלות המיותרות והשמועות הסתיימו.
דבר נוסף אשאל אותך – הרי אתה ידוע ש"בית ישראל" נמצא בהנהלה של ארגונים אירופאים תחת מועצת אירופה וגם עם ארגוני ההסברה בה חברים חברי פרלמנט אירופאים – ומעולם לא נכתב בשום רשת חברתית או בתקשורת, ובטח לא על ידי נציג כלשהו ממשרד החוץ, שפעילותם מהווה ל"כפילות". מכיוון שהשאלות נשאלות בעיקר בגאורגיה, כנראה בגלל שהבמה קטנה, ממליץ לארגוני האם להגדיל את זווית הראייה, לנתח את מקור המידע השקרי המגיע אליהם וכן מציע להם ללמוד את הנושא לעומק – ולסיכום אין זה מהווה לבעייה שלנו.
אינני יודע באם הצלחתי לשכנע, אך כן אציין שבשנים האחרונות ארגון "בית ישראל", ארגון בעל תמיכה ציבורית רחבה הן בגאורגיה והן בישראל עם חברים רשמיים ותומכים מהשורה הראשונה בחברה הישראלית, מוציא כ-200 אלף דולר בשנה לטובת ההסברה הישראלית. אשמח לשלב ידיים ולעשות עבודה יחד, לטובת מדינת ישראל ולקשריה עם מדינות ידידות, ובמקרה זה עם גאורגיה.
יתרה מזאת, לגבי הארגון השני, לשכת העסקים ישראל-גאורגיה, במהלך 25 שנה, אני שומע על רצון של עסקנים עדתיים המגיעים לפגישות עם הצמרת השלטונית בגאורגיה, וכן אנשי עסקים ודיפלומטים, להקים ארגון דומה. גם כאן, אחסוך את מאמציהם ואציע להם לא לפעול מאחורי הגב, ואני מוכן להעביר במתנה את כל התשתית הארגונית ואף לסייע לאדם שישכנע אותי שהוא מוכן להשקיע כסף אישי ובעיקר מחצית מזמנו לטפל בקהילייה העסקית הישראלית, הדורשת טיפול יומי במדינה פוסט-סובייטית כגאורגיה, למרות היותה מדינה מסודרת ומאורגנת בהשוואה למדינות פוסט-סובייטיות.
אתייחס גם להבהרות של התפקידים: השגרירויות אמורות לייצג בעיקר "צד אחד", את ארצם, ולשכת העסקים שאני עומד בראשו מטפל ב"קשר בילטרלי" בתחום הכלכלי – ועל כן אין כלל התנגשות או "כפילות".
אברהם יקירי – מרחוק הדברים נשמעים אחרת במיוחד שנאמרים על ידי אנשים קטנים המונעים ממניעים זרים. אני מגדיר עצמי כחייל מהשורה של מדינת ישראל. לאחר ההצלחה בעבר בשליחויות של ארגונים מובילים בעולם היהודי – כיום, להבדיל מהעבר, אינני זקוק לשכר על מנת להמשיך את העשייה וכן מודע במדוייק לצורכי המדינה. אני מנהל יחד עם צוות של כ-30 איש, שני ארגונים רציניים עם עשייה רצינית ופעיל בהנהלת ארגונים בינ"ל שבהם ארגון "בית ישראל" בין הדומיננטיים. השליחות במזרח אירופה היא דרך חיי והעשייה הכלכלית מהווה ל"אמצעי" בלבד לממן את עשייתי לטובת מדינת ישראל המהווה ל"מטרה".

כפי שהבטחתי אמרתי את האמת – כל השאר פוליטיקה קטנה של עסקנים מפלגתיים קטנים. 
ודרך אגב, כאן המקום לציין שבעבר כן היו שיתופי פעולה, כמו במדינות אחרות בעולם: הפעילות של לשכת העסקים, הן בתחום הקשרים הכלכליים והן בתחום הקשרים עם העולם היהודי, הייתה יעילה ודומיננטית בגלל ההרמוניה הזמנית שהייתה עם נציגי משרד החוץ. פעילות לשכת העסקים זכתה לשיתוף פעולה ולתמיכה רחבה מצד שגרירי ישראל בגאורגיה, רבקה כהן ויצחק גרברג, שלא ראו בפעילות זו "כפילות" אלא עשייה "משלימה" ביחסי ישראל, גאורגיה והעולם היהודי.

שאלה: מעניין. אציין שהנך מקצועי ונחוש במה שאתה עושה בהצלחה מרובה. ולבסוף משהו לסיכום... 

תשובה: תודה על השאלות המרתקות. הרשה לי להגיד לכולם שלמרות הביקורת אני מכבד את כולם מהקבוצה האנושית אליה אנו שייכים. פעילותם לגיטימית אך טבעי הדבר שלא ארצה להיות ברדיוס של 100 מ' לעשייה של חלק מהם, שלדעתי מנוגדת לווקטור של האינטרסים של ההסברה, לפי הבנתי. 
אברהם, בטוחני שתקרא את הספר "החדירה לבריה"מ" ביסודיות ושם תגלה לתדהמתך, שגם בתקופת העלייה הגדולה, תקופה שבה רשמנו את דפי ההיסטוריה החדשים של מדינת ישראל, תקופה שבה ייצגתי ארגון רשמי בינ"ל, עשייה מסוכנת שעמדתי בחזיתה – הייתה מלווה בהתנגדויות קשות ביותר בחלק מיוזמותיי הן ממשרד החוץ והן מארגונים ישראלים רשמיים לצד ארגונים של יהדות גאורגיה שפנו לראשי המדינה בערוצים מפלגתיים במכתבי מחאה להחזיר אותי מהשליחות, חלקם אף התלוננו שאני ישראלי מדי – והכל היה מורכב וקשה הרבה יותר ממה שקורה כיום.

לסיכום, החיים לימדו אותי – לאלה שיש פרטנזיה לעשייה רצינית, צריכים להיות ערוכים למתקפות ולמלחמות. אך הדבר החשוב הוא, מאז שאני מכיר את עצמי כבוגר, בכל בוקר שאני מביט במראה, אני רואה לפניי יהודי ציוני – כל השאר בטל בשישים.

מר' איציק משה, תודה על הראיון המעניין
מאת אברהם מקר
 
הוספת תגובה

1 תגובות לכתבה
1. בית ישראל מנחם אלעזר (משתמש/ת אנונימי/ת) 2020/03/30 18:33

מבזקים

האם תבקר השנה בגאורגיה?


חיפוש


לקישורים נוספים...