נניקשווילי נעזר בחברים מגאורגיה: גייס תמיכה לתחנת הכוח בבאר טוביה
קבוצת טריפל אם מנהלת מגעים למכירת 30%-20% ממניותיה בפרויקט תחנת הכוח IPM לאיל ההון הגאורגי מיכאל
מירילשווילי - לאחר שורת מהלומות פיננסיות שספג בשנה האחרונה בעליה, אברהם נניקשווילי ■ גם סימנס הגרמנית ואדלטק בוחנות הצטרפות לפרויקט
לאחר שהשקיעה בו שלוש שנים וכ–200 מיליון שקל – מחפשת קבוצת טריפל אם שותף לפרויקט תחנת הכוח IPM שבבאר טוביה. ל–TheMarker נודע כי הקבוצה, שבשליטת אברהם נניקשווילי, המחזיקה ב–84% ממניות המיזם, מנהלת באחרונה מגעים למכירת 20%–30% ממניותיה בו לאיל ההון הגיאורגי מיכאל מירילשווילי, על רקע סימני שאלה גדולים בנוגע לעתיד הפרויקט, וליכולתם של בעליו הנוכחיים לעמוד במימון הנדרש למימושו.
מירילשווילי נחשב לאיש החזק בקרב יהודי גאורגיה. הוא היגר לישראל לאחר שריצה שמונה שנות מאסר ברוסיה. כיום הוא נחשב, יחד עם בנו יצחק, לפעיל בולט בעשייה פילנתרופית בישראל ובאירועים של חב”ד. לפי דיווחים בחו"ל, בשנה שעברה מכר יצחק את חלקו ברשת החברתית הגדולה ברוסיה, וקונטקטייה, תמורת כ–1.12 מיליארד דולר, ובאחרונה אוזכר שמה של משפחתו בין המתעניינים ברכישת השליטה בקונצרן איי.די.בי.
נניקשווילי מאידך, ספג בשנה האחרונה מהלומות פיננסיות, בעקבות הפסדים שרשמו החברות הציבוריות שבבעלותו: חברת מנופים פיננסיים – ששוויה צלל בשנה האחרונה ב–40%, וחברת שמן, שהתרסקה בעקבות כישלון קידוחיה. באותה עת, נדרש נניקשווילי להעמיד לטובת רשות החשמל ערבות בשיעור של 20% מההשקעה בפרויקט (כ–80 מיליון דולר), בעוד הקמת התחנה מתעכבת, והפרויקט גובה מבעליו הוצאות שוטפות בסך מיליוני שקלים בחודש.
לפי הערכות, את המשא ומתן למכירת חלקם בפרויקט מנהלים כמה משותפיו של נניקשווילי לטריפל אם, שעמם נמנים, בין היתר, שותפו לעסקים מרקוס וובר, ד"ר סמיון ויינשטוק (יו"ר מנופים שהתפטר באחרונה) ובוריס לוקשין.
בתוך כך, נודע כי בחודשים האחרונים גיששו שחקנים נוספים בענף באשר לאפשרות להיכנס לפרויקט – לאחר שמניותיו הונחו על המדף. בין היתר, מדובר בקבוצת אדלטק המתחרה, שבבעלות אורי אדלסבורג וזורלו הטורקית. כמו כן, מנהלת גם ענקית האנרגיה הגרמנית סימנס מגעים ראשוניים להשקעה בפרויקט. זאת, חצי שנה לאחר שנבחרה על ידי IPM כדי לתכנן ולהקים את התחנה בתמורה ל–270 מיליון יורו.
IPM מתעתדת להקים תחנת כוח בהספק של 413 מגה־ואט על שטח של 62 דונם באזור התעשייה של באר טוביה, בהשקעה של כ–400 מיליון דולר. לאחר הבחירה בסימנס לקבלן ה-EPC של הפרויקט, החלה באחרונה במגעים למימונו מול דויטשה בנק הגרמני.
עם זאת, IPM נאלצה להתמודד בשנים האחרונות עם שורת מכשולים שגבו מבעליה ממון רב. לאחר שרכשה ב–2010 את מניות שיכון ובינוי בפרויקט תמורת כ–7 מיליון שקל, נאלצה טריפל אם להתפשר עם בעלי הקרקע, חברת גב ים, ולרכוש אותה תמורת 130 מיליון שקל - מחיר הגבוה ב–66% ממחיר האופציה המקורית שהחזיקה IPM עליה.
לאחר מכן, התמודדה IPM עם התנגדות עזה להקמת התחנה מצד תושבי הסביבה, הטוענים שהפרויקט מסוכן עקב קרבתו לאזור תעשייה ולמצבור אמוניה. עד שהקמתה כבר אושרה סופית בידי מוסדות התכנון, החמיצה החברה את אבני הדרך שלהן היא מחויבת ברישיון ייצור החשמל שקיבלה – ורשות החשמל חילטה כ–3 מיליון שקל מהערבויות שהפקידו בעליה.
רשות החשמל חידשה לפני כמה חודשים את הרישיון של IPM (בפעם השלישית) - ואולם שר האנרגיה, סילבן שלום, נמנע מאז מלחתום עליו – עד לסיום עבודתה של ועדת יוגב להיגוי הרפורמה במשק החשמל. רפורמה זו, שעיקריה יפורסמו עד לסוף החודש, צפויה לשנות את מודל הסחר במשק החשמל - ולחייב את שינוי המודלים הפיננסיים שבבסיס מימון תחנות הכוח העתידיות. לפיכך, לא ברור עדיין לפי איזה משטר הפעלה תעבוד תחנת הכוח – ומשכך, לא ברור לפי איזה שווי מתומחרת התחנה במגעים למכירת האחזקות בה.
מטריפל אם נמסר בתגובה: "החברה מקדמת כמה פרויקטים בתחומי התשתיות והאנרגיה, כשתחנת הכוח IPM היא הנכס האסטרטגי העיקרי שלה. עם התקדמות הפרויקט, מתקבלות פניות רבות מגופים פיננסים שונים המבקשים לקחת חלק בפרויקט כשותפים. טריפל אם היא חברה פרטית, ולכן אינה נוהגת לדווח על מגעים כאלה או אחרים, אם בכלל מתקיימים כאלה".