גאורגיה היום-תעודת זהות, מקור השם "גאורגיה"

תעודת זהות
GEORGIA - שם מלא: גאורגיה (גרוזיה)
מוטו לאומי: הכוח באחדות
יבשת אירואסיה
שפה רשמית גאורגית (גרוזינית)
עיר בירה: טביליסי
שטח: 69,700 קמ"ר
אוכלוסייה: 5.2 מיליון נפש
תושבים: גרוזינים 70% , ארמנים 8%, רוסים 6%, אזרים 6%
שפות: גרוזינית 71%, רוסית 9%, ארמנית 7%, אבחזית 6%
דת: גרוזינית אורתודוקסית 60% , רוסית אורתודוקסית 10% , מוסלמית 11% , ארמנית 8%
ממשל: רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה: הנשיא מיכאל סאקאשוילי
ראש ממשלה: זורב נוגאידלי
ענפים עיקריים: תעשייה כבדה (פלדה, מטוסים, מכונות, קטרים, עגורנים, מנועים משאיות), טקסטיל,
נעליים, מוצרי עץ ויין
שותפות מסחריות עיקריות: רוסיה, טורקיה, ארמניה, אזרבייג'אן, בולגריה
חברה באיחוד האירופי: לא
הקמה - עצמאות - תאריך פירוק ברית המועצות - 9 באפריל 1991
מטבע לארי (GEL) (ლ)
אזור זמן UTC + 3
סיומת אינטרנט ge
קידומת בינלאומית 995+

מקור השם "גאורגיה"
הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי" (ქართველები), לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ" (საქართველო), ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי" (ქართული). על פי ההיסטוריונים הגאורגים לאונטי מרובלי מהמאה ה-11 ווקושטי בגרטיוני מהמאה ה-18, שמות אלה לקוחים משמו של מנהיג מהמיתולוגיה הגאורגית בשם כרתלוס, שנחשב לאבי הגאורגים. על פי האמונה, כרתלוס היה בנו של תוגרמה (מצאצאיו של יפת בנו של נח). על פי וקושטי בגרטיוני למשל כי:

בעולם המערבי ידועים הגאורגים כ"גורג'ים" על פי השפה הערבית: "גוּרג'" והפרסית: "גוּרג'י" (گرجی), שפירושה חקלאות (כמו היוונית). הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לתורכית "גוּרז'וּ" (Gürcü). וברוסית "גרוּזין" (Грузин). שם המדינה בפרסית הוא "גוּרגֶ'סטַן", בתורכית "גוּרז'יסטַן" וברוסית "גרוּזיה".

"שינוי השם בישראל בשנות ה-70 מנתק באופן מלאכותי רצף היסטורי שכמו מוחק מן ההיסטוריה את נוכחותם של הגאורגים בארץ הקודש על פני אלפי שנים. גם אלו שיודעים שבין המאה העשירית למאה ה-15 היו הגאורגים הקהילה הכי חזקה בארץ הקודש, לא בהכרח מקשרים אותם עם הגרוזינים של היום. כבר מן המאה הרביעית לספירה הייתה נוכחות גאורגית בולטת בארץ הקודש, ובשיאה הגיעה לכך שהכפרים מלחה וקטמון (היום שכונות בירושלים), כמו גם 30 מנזרים, היו שייכים לגאורגים. השימוש בכינוי 'גרוזינים' במקום 'גאורגים' מנתק את הרצף הזה, החשוב לעמנו במיוחד" 
 

כותאיסי
כוטאיסי עיר גדולה בגרוזיה שהיתה בעבר בירת הממלכה העתיקה כוטאיסי, בירת גאורגיה המערבית, היא עיר נעימה, עם שדרות רחבות נטועות עצים שבסתיו פריחתם ורודה. לעיר יש רובע עתיק שבהחלט כדאי לשוטט בו, ומנזר גלאטי וקתדרלת בגרטי הם מהמבנים החשובים שבה הקתדרלה ניצבת על שלוחת סלע לתוך הנהר ומהווה נקודת תצפית על העיר למטה.
במאה ה 16 שרפו אותה התורכים ובמאה ה 17 הם פוצצו אותה. מנזר גלאטי נבנה בתחילת המאה ה 12 בידי המלך דוד הרביעי כמרכז לימוד, אחד מרבים על גבעה מיוערת, 11 ק"מ מחוץ לקוטאיסי. המלך דוד נודע גם כמחוקק ומחולל רפורמות וכפטרון המדעים והאומנויות, ובתקופתו פרחה התרבות הגאורגית.
לאחר הסיפוח הרוסי של גאורגיה, איבדו הכנסיות את כוחן כתוצאה מרדיפות המשטר הקומוניסטי, וכיום, לאחר פירוק ברית המועצות, שב כוחן בהדרגה. את הנקודה היהודית בקוטאיסי פגשנו בקהילה היהודית מסבירת הפנים שמרבית חבריה דוברי עברית צחה.
מסיפרים שעל פי המסורת שלהם הם מצאצאי עשרת השבטים, שהוגלו על ידי שלמנאסר מלך אשור שהושיבם "בכלח ובחבור נהרי גוזן וערי מדי" (מלכים ב' י"ז 6). קורותיה של קהילה זו, חילוקי הדעות ששיסעו אותה בימי הביניים סביב המחלוקת הקראית (כת הטיפליסיים) ועד עלייתה ארצה כבר במאה ה 19, יהודי גרוזיה אינם גאורגים. החוקרים סבורים שמוצאם בפרס. אך המגע רב השנים עם המקומיים השפיע עליהם בכל הקשור למינהגים ואמונות עממיות.

טביליסי בירת גרוזיה, שהיא ערב רב של גגות אדומים ונמוכים, היא גם קוסמופוליטית מאוד. האוכלוסייה בה מונה כמיליון וחצי איש, וזהו המרכז

הכלכלי והתרבותי של המדינה. טביליסי מפורסמת באתרים היסטוריים ובאדריכלות מרהיבה, בכללה כנסיית סיוני Sioni - ציון מהמאה החמישית ומצודת נאריקאלה-Narikhala. המבקרים מתרשמים גם מס צינת התיאטרון המקומית. שלושה מהתיאטראות המפורסמים והוותיקים בעיר ממוקמים בשדרות רוסתוולי Rustaveli, כולל בית האופרה על שם פאליאשווילי Paliashvili, שנוסד בשנת 1851 . 

באטומי עיר אקזוטית וסובטרופית זו (Batumi) שוכנת לשפת חוף הים השחור. 'הים מסביר הפנים' כפי שכונה לפני 2500 שנה על-ידי צאצאיהם של הארגונאוטים האגדיים, ודקלים, ברושים, מגנוליות, הרדופים, עצי לימון ותפוז, עצי תויה ותאשור, מלבלבים כולם ומדיפים כאן ניחוחות. באטומי היא עיר תעשייתית ונמל מסחרי עתיק, ויש בה מגוון של אפשרויות בידור, וגם דולפינריום, שהמקומיים גאים בו מאוד. בסמוך משתרע הגן הבוטאני המרהיב. באטומי שבדרום מערב גרוזיה היא נקודת הכניסה לבאים מטורקיה. באטומי נמצאת במרחק של שעה טיסה מטביליסי.

קאחטי זהו Kakheti; נקרא גם קאחטיה אזור מדהים ביופיו ובו אדמה עשירה ופורייה, סביב העיירה טלאבי (Telavi), שהיא המרכז הראשי לייצור יין במדינה. ברכבת או באוטובוס, נמצאת במרחק של כ-50 ק"מ מצפון מזרח ביליסי. לדברי המקומיים, החל ייצור היין כאן עוד לפני 8,000 שנה. היום תוכלו לראות כרמים המשתרעים עד לקו האופק לאורך הכביש הראשי של קאחטי. מומחה גרוזיני תיאר לאחרונה את הגפנים כ"עיקרון המרכזי שמעצב את הכלכלה, את חיי היומיום, את החזון והאופי של העם הגרוזיני". מגדלי היין של קאחטי מטפחים כתריסר סוגים של ענבים, וברבים מהיקבים מתקיימות טעימות ומכירות. קאחטי, שניתן לנסוע אליה בקלות רבה.