מסלול העושר של מוטי בן משה

ראשי >אנשים ...>מסלול העושר של מוטי בן משה
מבאר שבע לגרמניה ובחזרה - מסלול העושר של מוטי בן משה
הוא נולד בבאר שבע כמרדכי (מוריס) מושיאשווילי, גדל בלוד, התחנך בישיבה ועשה את כספו הרחק מישראל ומהתקשורת הישראלית ■ זאת כנראה הסיבה שמוטי בן משה מעורר כל כך הרבה סקרנות.
 
שעת צהריים ברחוב השזיף שבשכונת לוד הצעירה. בבית משפחת מושיאשווילי מסרבים לפתוח לנו. האישה שבדלת, הנראית כאם הבית, מגיבה בחשדנות מבעד לזכוכית. כשהיא שומעת שאנחנו עיתונאים היא מבהירה שהיא לא מעוניינת לדבר.
 
אנו פונים למרכז המסחרי הסמוך. איש לא מכיר כאן את משפחת מושיאשווילי. לא במספרה, לא במכולת, אפילו לא בתחנת הטוטו המקומית. איש לא מודע לכך שמרדכי (מוריס) מושיאשווילי, שהתגורר כאן בנעוריו לפני שעיברת את שם משפחתו לבן משה, הוא האיש שעשוי להיכנס לנעליו של איש העסקים נוחי דנקנר ולהפוך לבעל הבית של קבוצת האחזקות אי.די.בי. תושבי השכונה העומדים בכניסה לפיצרייה המקומית מתעניינים יותר בגורלו של זה שיורד מאשר בזה שעולה. "הוא מלוד? מה יש לו לחפש בלוד?", אומר אחד מהם.
 
לפחות בכל הנוגע לרקע שלו, איש העסקים מוטי בן משה הוא כנראה אחת הדמויות הכי רחוקות מדנקנר שניתן להעלות על הדעת. הוריו, יעקב ואתרי מושיאשווילי, משתייכים לכמה עשרות משפחות יוצאות גאורגיה המאכלסות את הבתים הפרטיים בפרויקט בנה־ביתך בשכונה. הם עלו ארצה בשנות ה–70 ועם הגיעם נשלחו לבאר שבע.
 
כשבנם מוטי היה עדיין תינוק (לבן משה אחות אחת צעירה ממנו) הם עברו ללוד. לאורך מרבית ילדותו הם התגוררו באחד השיכונים בעיר, ולפני כ–20 שנה, משהוקמה שכונת בנה־ביתך המקומית, עברו לבית פרטי. במקביל התקדם אבי המשפחה בקריירה בבנק מזרחי טפחות וזה שנים רבות הוא משמש מנהל הסניף ברמלה, השוכן מול השוק העירוני. מי שמחפש סגירת מעגל במהלך הנוכחי של בן משה ימצא אותו בעובדה שאמו היתה בעברה עובדת ייצור בחברת טלרד, שהיתה בבעלות קונצרן כור המשתייך כיום לקבוצת אי.די.בי.
 
גם כיום, כשהוא מבלה את ימות השבוע בעסקיו בגרמניה, מי שמכיר את קהילת יוצאי גאורגיה בלוד מעיד כי בן משה מבקר את הוריו לפחות אחת לחודש ומתפלל בבית הכנסת המקומי. יוצא הקהילה המקומית אומר עליו כי "הוא איש דיסקרטי, שמרן ונחמד מאוד".
 
הדיסקרטיות הזו של בן משה נחלה הצלחה עד כה, והוא הצליח להישאר תעלומה עבור הקהילה העסקית בישראל. "יש התעניינות שיא לגביו. התקשרו אלי עשרות אנשים בחודשים האחרונים, רבים מהם מטעם קבוצת דנקנר. עורכי דין, משרדי חקירות, כולם רצו לברר על בן משה. ככל שניסיתי לנבור עליו לא הצלחתי", אומר איש עסקים ישראלי הפעיל בגרמניה. "דיברתי עם בנקאים, אנשים שמכירים את תחום הטלקום, האנרגיה. דיברתי עם ראש הדסק הישראלי של בנק גרמני, שאין ישראלי שפעיל בגרמניה והוא לא מכיר אותו, אבל גם הוא לא שמע כלום על בן משה".
 
חוסר המידע על האיש שעשוי להיות בקרוב בעל הבית של חברות כמו כלל ביטוח, סלקום ושופרסל הביא למגוון רחב של שמועות אודותיו. התפשטו טענות שלפיהן הוא עשה את הונו בדרך מפוקפקת, או להבדיל, שהוא איש קש של גורם עסקי שאינו מעוניין להיחשף. דמות עסקית ששמה לא נשמע קודם לכן בישראל נחתה כאן בוקר אחד והזרימה 600 מיליון שקל במזומן לרכישת אי.די.בי, והדבר לא נראה הגיוני לרבים - במיוחד לא למי שרצה לשמר בידיו את השליטה בחברה.
 
בשבועות האחרונים עשתה קבוצת דנקנר־גרנובסקי כל שביכולתה כדי לשמר בידי דנקנר את השליטה בקבוצה, שהיתה בעשור האחרון שם נרדף לשמו. דנקנר הצליח לגייס בדרך לא דרך שבעה משקיעים מכל קצות הגלובוס, שהסכימו לשים את כספם כדי לסייע לו לשמר את השליטה באי.די.בי. הוא השתמש לשם כך בכל כושר השכנוע שלו ובכל בדל אפשרי של קישורים עסקיים, והיה כנראה מצליח בכך, אילולא עמד בדרכו איש עסקים לא מוכר שרק באפריל ימלאו לו 39 שנה.
 
סימני השאלה הרבים סביב דמותו של בן משה נובעים מכך שגם מעבר לעיר שבה גדל, שלא הוציאה משורותיה טייקונים רבים, המשך קורות חייו לא מזכיר את המסלולים שמאפיינים את אנשי העסקים בישראל. בתיכון למד בן משה בישיבת נחלים הסמוכה לפתח תקוה, וממנה התגייס לצבא לחיל כללי. הוא נדד בין יחידות עורפיות, ובהן השלישות ברמת גן, בה"ד 11 ויחידת המחשוב של תל השומר. העובדה שלא התברג ביחידות העילית הטכנולוגיות דוגמת 8200 או ממר"ם לא מנעה מבן משה לשאוף להיות סטארט אפיסט, והוא למד תכנות בשיעורי ערב במהלך השירות.
 
כשסוקרים את המסלול שעשה מנקודה זו, קל להבין מדוע בקבוצת דנקנר נחושים להוכיח שבן משה הוא שרלטן - שכן ההתקדמות העסקית שלו מכאן והלאה נראית מטאורית עד כדי כך שהיא מעוררת תהיות. כיצד בארץ זרה, בלי הלוואות, בלי מינוף, ללא שותפים עסקיים, בגיל צעיר מאוד ובחברות פרטיות בלבד, הגיע בן משה למצב שבו הוא יכול להזרים מאות מיליוני שקלים לאי.די.בי?
עם זאת, מכיוון שפעילותו העסקית מגובה בדו"חות חשבונאיים של כמה מהחברות שלו ואישורים בנקאיים הנוגעים להונו, קשה להאמין שזוהי קונספירציה מתוחכמת של אדם שהחליט להתחפש לטייקון. נראה כי מדובר בסיפור של צעיר ישראלי עם חוצפה חסרת גבולות, יכולת אנליטית גבוהה וחושים עסקיים חדים שסייעו לו לנצל הזדמנויות.
 
לאחר שחרורו מהצבא החל בן משה ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר אילן. הוא לא שרד את התואר, ובשנה השנייה ללימודים החליט לפנות לעסקים. הוא הקים חברת תוכנה בשם סייבר גייט, שעסקה בבילינג - ניהול התמחור של חיובי לקוחות. בשלב זה עוד שימש כמתכנת בחברה שהקים, שעל פי רשם החברות הישראלי רשומה עד היום בכתובת של בית הוריו ברחוב השזיף בלוד.
 
בן משה פעל כשנתיים בשוק הישראלי והחל לחפש הזדמנויות מחוץ לגבולותיו. הוא זיהה את ההזדמנות בכשל שוק שממנו סבלו שוקי המערב באותה תקופה. בסוף שנות ה–90 הביאה בועת ההיי־טק להתפתחות מהירה של תשתיות הקשורות להעברת הנתונים בעולם. הציפייה לכך שהאינטרנט תשתלט על העולם בתוך יום הביאה להקמת מרכזיות, ממסרים ופסי העברת נתונים בכמויות עצומות. פקיעת הבועה גרמה לכך שבתחילת שנות ה–2000 שכבו התשתיות האלה, שבהן הושקעו מיליארדים, ללא דורש.
 
בן משה היגר לגרמניה ונעזר במכר מקומי, עורך דין, כדי למכור את שירותיו במדינה. את ההיצע של תשתיות תקשורת ללא דורש חיבר בן משה עם הבנה של האפשרות למכור במערב־אירופה שירותי תקשורת דרך הרשתות הקמעוניות, בדומה למה שעושה רמי לוי בשוק הישראלי בימים אלה. הוא פנה לקמעונאיות הגדולות בגרמניה, ואלה הציעו ליצור שיתוף פעולה עם אחת מענקיות התקשורת האירופיות. הוא יצר שיתוף פעולה עם רשת תקשורת שבבעלות ענקית הטלקום הספרדית טלפוניקה, שפעלה גם בגרמניה. במקביל יצא למהלך של רכישת תשתיות תקשורת במחירי רצפה.
 
רקע כללי - מוטי בן משה
מוטי בן משה נולד בבאר שבע, ארבע שנים אחרי שהוריו עלו לארץ. בני המשפחה, ובהם גם הוריו של מושיאשוילי, סבו וסבתו של בן משה, עלו ב-71' מהעיירה קולאשי שבמערב גיאורגיה. "אז עוד כולם קראו למדינה גרוזיה", נזכר מושיאשוילי. העיירה קולאשי נקראה "ירושלים של גיאורגיה" הודות לחיים היהודיים השוקקים שהתקיימו בה. בין היהודים הבולטים בקולאשי היו ח"כ לשעבר אפרים גור, שלמד בבית הספר של מושיאשוילי, ח"כ אברהם מיכאלי מש"ס ואיש העסקים הרוסי מרב אלאשוילי שהתמודד על רכישת רשת בורגראנץ'. 
 
בתחילת שנות ה-70 עלו 10,000 יהודי העיירה לישראל. משפחת מושיאשוילי נלקחה לדימונה. "הציעו לאבא שלי עבודה במפעל טקסטיל בעיר", נזכר מושיאשוילי, "אבל כשהגענו לדימונה הבנו שהעיר לא מתאימה לנו. חזרנו די מהר לבאר שבע, שם היו לנו קרובי משפחה". 
 
אביו של מושיאשוילי עבד בסניף "המשביר" בעיר. בן משה נולד בבאר שבע, וזמן קצר אחרי שנולד עברה המשפחה ללוד. אביו של מושיאשוילי החל לעבוד בתעשייה האווירית. מושיאשוילי שירת בצבא בחיל התחזוקה והגיע עד לדרגת סרן במילואים. הוא עובד, כאמור, בבנק. בלוד גם נולדה אחותו הצעירה של בן משה, ציפורה אלישע, היום תושבת אשדוד שעוסקת בעמילות מכס. 
 
בן משה למד בבית הספר היסודי "המאירי" בלוד ובישיבת "נחלים". " הוא קיבל את החינוך הטוב ביותר שאדם דתי יכול לקבל בישראל", אומר מושיאשוילי. "הניסיון לראות את המאבק העסקי בינו לבין דנקנר כמאבק עדתי או גזעי חוטא לאמת. הבן שלי הוא ישראלי לכל דבר. אנחנו עלינו לארץ לפני 42 שנה. כבר אי אפשר לכנות אותנו עולים חדשים. אין לי שום נוסטלגיה לגיאורגיה. רק בקיץ האחרון, כמו ישראלים רבים, נסעתי לגיאורגיה בפעם הראשונה מאז שעליתי לארץ וביקרתי בקולאשי".
 
מקור: אתר דהמרקר מאת: חגי עמית
הוספת תגובה

מבזקים

האם תבקר השנה בגאורגיה?


חיפוש


לקישורים נוספים...