דוד בן נני - הנס של אסטנה

ראשי >אנשים ...>דוד בן נני - הנס של אסטנה
דוד בן נני - הנס של אסטנה
אסטנה, עיר הבירה שהוקמה מאפס בערבות קזחסטן
בתוך 13 שנה הפכה אסטנה מעיירה נחשלת לעיר משגשגת שופעת מגדלי פאר, פארקים ומרכזי קניות. לתהליך הפריחה שותפים גם יזמים ישראלים, שנהנים במיוחד מהקצב המהיר שבו מאושרים פרויקטים ומפטור ממסים לפרויקטים מועדפים
 
קורוקאווה, אדריכל העיר שהלך לעולמו ב־2007, הציג את הפרויקט הדינמי ביותר שאפשר לאסטנה התפתחות מתמדת. בהשראתו עובדים בה כיום עשרות אדריכלים בעלי שם עולמי, ובהם נורמן פוסטר הבריטי. פוסטר הקים בעיר את ארמון השלום וההסכמה ואת קניון חאן שאטיר, הבנוי בצורת אוהל ענק שמאכלס שלוש קומות של חנויות, פארק מים ופארק שעשועים. בימים אלה שוקד פוסטר על פרויקט נוסף - מתחם אבו דאבי פלאזה הכולל מגדל בן 88 קומות, הגבוה באסיה, וכן בתי מלון, שוק וגן בוטני. עלות הפרויקט מוערכת ב־2 מיליארד דולר, ומחשבה רבה מושקעת בהיבטים הסביבתיים. למרות היותה של קזחסטן עשירה בגז ובנפט, חלק גדול מהחשמל במתחם יופק מאנרגיה סולרית. קצב הצמיחה הזריז של האוכלוסייה מחייב מהרשויות דאגה למקומות עבודה ולשכונות חדשות. פארק תעשייתי גדול מוקם בימים אלה בעיר ובו כבר ניתן
למצוא מפעלים של חברות כמו ג'נרל אלקטריק ונוקיה.
 
לתהליך פריחתה של קזחסטן שותפים גם יזמים ישראלים, ואחד הבולטים בהם הוא דוד בן נני (Давид Бен-Нани), בן דודו של אברהם נניקשווילי, בעל השליטה בחברת מנופים. בן נני, שהעתיק את מגוריו לקזחסטן, שוקד על אחד הפרויקטים הגדולים בעיר ששוויו מוערך ב־6 מיליארד דולר. באמצעות חברת ליאור קורפוריישן שאותה הקים, בונה בן נני את הרובע סנטרל פארק המשתרע על שטח של 740 אלף מ"ר וכולל 120 בניינים, ובהם מגדלי מגורים, משרדים, בתי מלון, מבני ציבור ושטחי מסחר.
 
בן נני מדגיש כי הוא מעדיף לעבוד בקזחסטן בשל היעדר חסמים בירוקרטיים והקצב המהיר שבו מאושרים פרויקטים. "מה שלוקח בישראל כמה שנים טובות, כאן אני עושה בתוך שבועיים", הוא אומר ומציג את חוברת הפרויקט שלו בחתימת עיריית אסטנה. בן נני, יליד גיאורגיה, מסרב בתוקף לעבוד בארץ הולדתו וטוען כי השלטונות שם אינם הגונים.
 
"תראו מה עשו לרוני פוקס", הוא אומר ומוסיף: "זו התנהלות של מאפיה אמריקאית משנות השלושים". בן נני נהנה מתמיכה בלתי מעורערת של השלטונות בקזחסטן. "גודל הפרויקט שאנחנו מבצעים כל כך משמעותי לעיר, עד שהנשיא פטר אותנו מהמיסוי", ציין. אף שבן נני הוא כמובן לא הישראלי היחיד שפועל בקזחסטן, שגריר ישראל בקזסחטן, ישראל מי עמי, אומר באכזבה כי "קזחסטן היא מכרה זהב לאנשי עסקים ישראלים, אך הם אינם מנצלים זאת". הוא מזכיר כי כל ליטר נפט רביעי בישראל מגיע מקזחסטן, ולמרות זאת הישראלים נרתעים. מי שלא נרתע, מלבד בן נני, הוא איש העסקים מיכאל זיידמן, בין הראשונים שהחלו לעבוד באסטנה. החברה שלו התקינה בין השאר את מערכת הרמזורים והמצלמות בצומתי העיר והופקדה על סימון הכבישים.
 
דולאט בקישב, שגריר כללי במשרד החוץ הקזחי, אומר: "לו שאלו אותי ב־1991 אם בתוך 20 שנה נשיג את כל זה, לא הייתי מאמין. זה סוג של נס. אחרי הקשיים של שנות התשעים והכלכלה ההרוסה, כולם האמינו שפשוט לא נשרוד. היינו תלויים לחלוטין במדינות אחרות. אבל את כל מה שאתם רואים כיום השגנו באמצעות רפורמות קשות שעברנו, תחת ניהולו של הנשיא נזרבייב".
 
מאז פירוקה של ברית המועצות מובילה קזחסטן במדד ההשקעות הזרות לנפש מבין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, ועוקפת אפילו את רוסיה. בשני העשורים החולפים הוזרמו אליה 126 מיליארד דולר, ולפי הערכות לא רשמיות הסכום גבוה פי שניים ויותר.
 

מבזקים

האם תבקר השנה בגאורגיה?


חיפוש


לקישורים נוספים...