מגי רום ציירת ופסנתרנית
מגי רום הינה אמנית מוכשרת ומוכרת, הן בתחום הציור והן בתחום המוסיקה. מאחוריה שנים של יצירה אמנותית (היא לא מגלה כמה בדיוק...), והיא ניגנה בעבר בהרכבים קאמריים, וכיום מנגנת בכשרון רב על פסנתר, ומנעימה בנגינתה באירועים, כנסים ומופעים שונים.
מגי נולדה בעיר תביליסי שבגאורגיה, בשנות השבעים עלתה לישראל בגיל 12 עם הורייה, אח ואחות ...
מגי רום ציירת ופסנתרנית, משלבת ביצירתה את עולמות המוסיקה והציור, היא רואה בכתבי התווים של המלחינים הגדולים את הלכי נפשם, ומביאה זאת לידי ביטוי דרך שמירת צורת כתב התווים, נאמנות למהירות מלאכת הציור, בחירת בסיסי עבודה ליצירות, ושימת לב לתנועה שיוצרים בהם התווים. אך לא די בזה, מגי מכניסה גם את עולם הקצב ליצירתה דרך דימויים של שעון חול, מטרונום ושעונים אחרים או השתקפות האור בצבעי הציור המרמזים על הזמן החולף מהזריחה דרך צהרי היום ועד שקיעת החמה והלילה. בד בבד יוצרת מגי דיאלוגים מפתיעים עם יצירות קלסיות, אחת העבודות א-לה מאטיס מציגה את הריקוד, ובמקום דמויות מפזזים תווים.
מטיס כתב פעם- " תו אחד אינו אלא צבע. שני תווים הם אקורד - וחיים". מאוחר יותר הרחיב והוסיף - "שהמשותף בין המוסיקה והצבע הוא לא פחות ולא יותר, העובדה ששניהם זורמים באותו כיוון. שבעה תווים, בוואריציות הקלות ביותר, די בהם להפיק את הנשגבה שביצירות. מדוע יהיה הדבר שונה באומנויות החזותיות?".
ובכן עם האמירה הזו, הוסיפה ל"ריקוד" של מאטיס מוסיקה ע"י "האנשה" של תווים מרקדים שיחד עם הרקע יוצרים הרמוניה עליזה של מוסיקה צבע ותנועה המסתחררים בתנופה. או בעבודה אחת "הפסנתר המעופף " היא מציגה אינטרפרטציה שלה לאופרה של ווגנר "ההולנדי המעופף " ומציבה את המוסיקה כדמות בסיפור. לכאורה, אפשר לומר כי ביצירתה של מגי, משרת הציור את המוסיקה, אולם כאשר היצירה נשלמת הופך ציור התווים לשחקן המרכזי ביצירה ואז אין צורך לדעת תווים בכדי להבין ולהרגיש.
היא גאה בשם נעוריה - פפיסמדוב, ובתרבות הגאורגית העשירה אותה היא מנסה להנחיל גם הלאה, באמצעות כשרון חדש שגילתה בעצמה לאחרונה; משחק.