סיכום הביקור של יו"ר הפרלמנט של גאורגיה בישראל

ראשי >כתבות מבזקים>מגאורגיה ועל גאורגיה>סיכום הביקור של יו"ר הפרלמנט של גאורגיה בישראל
סיכום הביקור של יו"ר הפרלמנט של גאורגיה בישראל 
יו"ר הפרלמנט של גאורגיה אירקלי קובחידזה ირაკლი კობახიძე / Irakli Kobakhidze ביקר כאורחו של יו"ר הכנסת Yuli Edelstein - יולי אדלשטיין הגיע (24-10-2017) בראש משלחת פרלמנטרית רמת דרג, עם לא פחות מ - 11 חברי הפרלמנט הגאורגי ובהם יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש האופוזיציה, יושב-ראש ועדת ההגנה והביטחון ויושב-ראש ועדת החוץ.

יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר לאורח: "היחסים בין ישראל לגיאורגיה ובין הפרלמנטים הם מצוינים אבל תפקידנו, תמיד, הוא לראות איך עושים אותם מצוינים אפילו יותר. אנחנו מתחילים בשיחות במתכונת של P2P (פרלמנט לפרלמנט), שיחות על בסיס קבוע שיהיו בנושאים רבים, כאשר הביקור הזה יתמקד בנושאי ביטחון ובנושא שקיפות הפרלמנט. אני מודה לאגודות הידידות הפעילה בין הפרלמנטים ומאמין שזה יהיה ביקור מוצלח ופורה במיוחד".

חברי המשלחת נפגשו במהלך הביקור עם נשיא המדינה, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, עם ועדת החו"ב בראשות ח"כ אבי דיכטר, ויושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין בירך את האורחים מעל בימת מליאת הכנסת. ביקרו ביד ושם ובכותל המערבי.

התקשורת הישראלית משווה את היו"ר למנהיגי צרפת ואוסטריה
אחרי שנבחר לתפקידו בגיל 37, יו"ר הפרלמנט הגאורגי אירקלי קובחידזה מרגיש בנוח בין מקרון הצרפתי וקורץ האוסטרי • בראיון הוא מסביר מדוע ויתר על קריירה אקדמית לטובת פוליטיקה, וקובע: "יש לא מעט דמיון בינינו לבין ישראל"

שיחה עם יו"ר הפרלמנט של גאורגיה, אירקלי קובחידזה, שביקר בישראל השבוע, היתה בבחינת משב רוח מרענן. קובחידזה נבחר לתפקידו בגיל 37, והוא משתלב היטב בטרנד הפוליטיקאים הצעירים דוגמת נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. אלא שבמקרה שלו לגיל הצעיר מתלווה האמונה נטולת הציניות ביכולת הפוליטיקאים לתרום לשיפור העולם, או לפחות להתקדמותה של מדינה אחת - גאורגיה. קובחידזה נראה כסטארטאפיסט מבריק, ורק החליפה והעניבה מבדילות בינו לבין הצעירים שמכירים לנו אפיקים טכנולוגיים חדשים. אילו היה ישראלי, ייתכן שהיה פונה להיי־טק. אך בהיותו גאורגי גאה הוא בוחר לתרום לארצו בחזית המדינית, שבה היא הכי זקוקה לו.

לשאלה כיצד איש צעיר כל כך מחליט להיכנס לפוליטיקה, וכה מהר לתפקיד בכיר ביותר, הוא משיב: "בתקופת השלטון הסובייטי משפחתי היתה חלק משכבת האינטליגנציה המשכילה. שני הדורות שקדמו לי - דור הסבים ודור ההורים - היו אנשי אקדמיה, וגם אני הלכתי בדרכם: נוסף על עיסוקים אחרים, לימדתי משפטים באוניברסיטת טביליסי, ועד היום אני פרופסור למשפטים במוסד זה. במחצית השנייה של שנות ה־80 של המאה הקודמת אבי הצטרף לפעילות של התנועה הגאורגית הלאומית, שהחלה להתארגן כמעין אופוזיציה למשטר הקומוניסטי. עם הזמן הוא אף הפך לחבר פרלמנט של גאורגיה העצמאית, כך שאולי ירשתי משהו ממנו.
"בסוף דצמבר 2014 קיבלתי את ההצעה להצטרף לפוליטיקה, ולא התלבטתי הרבה. מפלגתנו 'החלום הגאורגי' היתה אז במצב מוזר - היא זכתה לתמיכה, אך לא היו לה מוסדות וסניפים. היה צורך באנשים וברעיונות חדשים. כמזכ"ל המפלגה, בניתי אותם והבאתי את המפלגה המתחדשת אל האזרחים. התוצאה לא איחרה לבוא: באוקטובר 2016 זכינו בבחירות לפרלמנט. אגב, היו עוד פוליטיקאים צעירים שהתברגו בעבודה הפרלמנטרית, למשל בתפקידי יושבי ראש הוועדות. יש לנו, כמובן, גם אנשים מבוגרים יותר, כך שיש תערובת טובה ומאוזנת".

קשרי עמים
ההשוואה לבני גילו הידועים יותר בצרפת ובאוסטריה מתקבלת אצלו בחיוך צנוע, אולם נראה שימצא איתם שפה משותפת בקלות וללא שום רגשי נחיתות. האם לדעתו הגיל הצעיר הפך לתנאי הכרחי לניצחון אלקטורלי? "הבוחר מחפש כישורים שונים, ובעיקר הוא מחפש את מי שיעבוד בשבילו", משיב  קובחידזה, "במקרה שלנו ההתמקדות בצרכים של צעירים אכן סייעה. שיפרנו את ההגנה על זכויות האדם במדינה, ושיפרנו את המצב החברתי. כאשר הצטרפתי לפוליטיקה, הבנתי שנדרש רענון, וזה מה שעשינו - תחילה בתוך המפלגה, ואחר כך בפרלמנט. הצעירים יכולים להעז לבצע שינויים ולהתגבר על אתגרים, ומדובר במשהו גדול יותר מסתם 'טרנד' אופנתי".

לסיכום הגאורגים מרוצים מהתייחסות החמה והאוהדת של התקשורת הישראלית הידוע כתקשורת בעיקר ביקורתית. ישנם כאלה שאמרו שהדבר נבע מהתכנון הפרגמטי של יו"ר הפרלמנט, יש כאלה שסברו שהדבר נבע ממסרים מדוייקים והצעת גאורגיה לתמוך בישראל בארגונים בינלאומיים ויש כאלה שבירכו על כך שמדובר על ביקור ראשון שבה העלייה הגאורגית לא מוגדרת כ"דיאספורה" הן על ידי הממסד הגאורגי והן על ידי עסקנים ופוליטיקאים ישראלים.

מכל מקום ניתן לסכם שמדובר על סטנדרט חדש בתכנים מהצד הגאורגי, בביקור האחרון והמסכם בקשרים הדיפלומטיים של 25 שנה וקרוב לוודאי שהדבר יהיה כמודל ב-25 שנים הבאות. יודעי דבר הקשורים לקשרי ישראל-גאורגיה טוענים שהעלייה הגאורגית מהווה לחלק אינטגרלי של מדינת ישראל ומפגשי "דיאספורה" מהיום יהיו מחוץ לתחום.
ייתכן וכל הדיעות והרצונות קבילות או נכונות, אך הדבר החשוב ביותר שקרה בביקור זה שיחסי ישראל-גאורגיה מתחיל להידמות ליחסי ישראל-צרפת או ישראל-ארה"ב שבה היהודים שעלו מאותן המדינות מרגישים יהודים-ישראלים ואינם חלק אינטגרלי מביקורים הנ"ל.

פנינו לבית ישראל שטיפלו בנושא הפרסום וההסברה הדו-צדדית סביב הביקור ובחרו לענות באופן הבא: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - והוסיף, שאין קשר בין העלייה מגאורגיה ליחסי ישראל-גאורגיה כשם שאין כלל קשר בין העליה מאוסטריה ליחסי ישראל-אוסטריה, כי אם כן יש קשר, אזי אכן מדובר שהננו גלות גאורגית, לא יהודית - כפי שהגאורגים מגדירים אותנו.  
 

שגריר גאורגיה בישראל, פאאטה קלאנדזה, נשיא המדינה, ראובן ריבלין,
יו"רפרלמנט הגאורגי, אירקלי קובחידזה, ח"כ חיליק בר



מייסד בית ישראל בגאורגיה, איציק משה, ראש עיריית ירושלים,
יו"ר פרלמנט הגאורגי, אירקלי קובחידזה, ח"כ חיליק בר



יו"ר פרלמנט הגאורגי, אירקלי קובחידזה וקונסול כבוד בישראל, מני בניש


יו"ר פרלמנט הגאורגי, אירקלי קובחידזה וראש עיריית ירושלים




 
2015
ראש ממשלת גאורגיה
2016
נשיא גאורגיה
2017
ראש ממשלת גאורגיה
2017
יו"ר פרלמנט הגאורגי
הוספת תגובה

מבזקים

האם הקונגרס תורם לקהילה ?


חיפוש


לקישורים נוספים...