בית הכנסת באחלציחה, המאה ה-19
יהודים הגיעו לאחלציחה אשר בגאורגיה כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר. במאה ה-16, עם הכיבוש העות'מאני, הורע מצבם של תושביה הלא-מוסלמים של העיר, נוצרים ויהודים. למרות זאת נבנה בשנים 1741-1742 בית כנסת גדול, ומאוחר יותר גם תלמוד תורה.
בית כנסת באחלציחה
מצבם של יהודי העיר בתקופת השלטון העות'מאני היה קשה. הם סבלו מדיכוי דתי, שהתבטא במעצר רבנים, חוקים שאסרו מלבושים מסוימים ועוד, בייחוד בתקופת שלטונם של הסולטאנים מורט השלישי ומורט הרביעי. עלילות ומעשי שוד היו חוויות שכיחות של יהודי העיר. הרדיפות הגיעו לשיא לקראת 1828, לפני המלחמה העות'מאנית-רוסית והקרב הראשון שנערך בעיר, קרב אחלציחה. הרדיפות הביאו להידלדלות היהודים בעיר.
בתקופת שלטון האימפריה הרוסית, החל מ-1828, הפכה העיר לעיר מסחר חשובה. בשנות השמונים של המאה ה-19 נבנה בית כנסת נוסף.
בשנת 1917 החל דוד באזוב לשמש כרב העיר. הרב זכה לכבוד רב מתושביה היהודים והמוסלמים של העיר.
עם תחילת השלטון הסובייטי בגאורגיה, בשנת 1921, סגרו הסובייטים תלמוד תורה באחלציחה, ואסרו לימוד תורה. בשנת 1923 הוציאו הסובייטים את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר במטרה להפסיק את התפילות. אף על פי כן היו בשנת 1930, בשני בתי הכנסת בעיר, 7 ספרי תורה. בשנת 1951 הופקע בית הכנסת הישן של הקהילה ונסגר. בשנת 1953 הוחרם בית הכנסת שנבנה במאה ה-19, והוסב לבית תרבות.
נכון ל-2012 מתגוררים באחלציחה 8 יהודים - 5 נשים ו- 3 גברים ממשפחת לוי. סימן טוב לוי הוא גבאי בית הכנסת הישן שנחנך ב-1863 ובו 15 ספרי תורה, חלקם בני 250 שנה. בית הכנסת עובר בימים אלה[דרושה הבהרה] שיפוץ ושחזור נרחב בהשקעה גדולה של השלטונות בהוראת הנשיא מיכאיל סאקשווילי. בית הכנסת בית אל שהופקע בהוראת סטלין בשנות החמישים עומד על תילו, אך הרוס לחלוטין מבפנים.
בסמוך לשכונה היהודית שוכן בית העלמין של יהודי העיר. זהו בית קברות מגודר בו פזורות מאות מצבות עם כתובות בעברית, ולדברי המקומיים קבורים בו יהודי העיר ב-400 השנים האחרונות.