זבולון מושיאשוילי - גאורגי מהסרטים

 

אתם בטח מכירים אותו • בין אם בשמו המלא, כ'ששי' מהסדרה הקומית 'שמש' או בלוק העכשווי שלו, עם המצחייה המסובבת

 

- אני הילד הסובייטי הראשון שנולד חופשי, - טוען השחקן הישראלי זבולון מושיאשווילי, ופניו זוהרות. – עכשיו אסביר למה. נולדתי בקוטאיסי ביולי 1971 ביום שלמחרת מתן אישור היציאה לישראל למאות משפחות יהודיות מהמשטר הסובייטי. זה קרה לראשונה בתולדות קיומה של בריה"מ מזה מחצית המאה! היו, כמובן, כאלה שיצאו לחו"ל גם קודם, אבל ככה, בתור קבוצה המונית לא נתנו אישורי יציאה. ואחרי מכתבם המפורסם של 18 משפחות של יהודי גאורגיה לאו"ם, קמה סערה גדולה, ומסך הברזל התרומם קצת. זה קרה ממש יום לפני שנולדתי. לכן אני טוען שאני הילד היהודי הראשון שלחופש נולד. כעבור תשעה חודשים, כל משפחתנו עלתה ארצה. אני חושב שנולדתי פעמיים: לראשונה כעבור תשעה חודשים ברחם אמי ופעם שנייה – כעבור תשעה חודשים שביליתי בגאורגיה. זה לא מדהים ?

 

בחיי היומיום פשוט אי אפשר לעמוד בקסמו של זבולון מושיאשווילי החינני ומצחיק על המסך. מבט קשוב וטוב, חיוך כובש וצחוק מדבק.

 

קשה להאמין שפעם היה זה נער ביישן שנרשם לחוג דרמה במיוחד כדי להתגבר על ביישנותו הטבעית. משחק על הבמה עזר לו לפתור את הבעיה. יתרה מזאת, מושיאשווילי כל-כך אהב את התחביב שהחליט להיות שחקן מקצועי. אחרי שחרורו מצה"ל הוא התקבל לבית ספר למשחק בניהולו של יורם לוינשטיין. לאחר קבלת התעודה כיכב בסרטי קולנוע בהצלחה רבה. סרטים בהשתתפותו זכו בפרסים במסגרת פסטיבלים יוקרתיים בארץ ובחו"ל. אבל התהילה האמתית הגיעה למושיאשווילי אחרי סדרת הטלוויזיה "שמש". התפקיד של ששי התימהוני והמצחיק, שאותו גילם מושיאשווילי, הפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הבידור הישראלית. סדרת "שמש" שהופיעה לראשונה בסוף שנות התשעים, משודרת כל שנה מחדש בטלוויזיה, וקהל אוהדיה הולך ומתרחב.

 

- אם על כל שידור של פרק בהשתתפותי היו משלמים לי לפחות עשר אגורות, כבר הייתי מיליונר, - אומר מושיאשווילי בחיוך. – אבל גם בלי זה מצבי אינו דחוק. יש לי הרבה פרויקטים חדשים. אני ממשיך להופיע בסרטים, מפתח מתכונות חדשות של תכניות טלוויזיה, מפיק. אני משדר תכניות ילדים בנושאים דתיים הניתנים לצפייה באינטרנט.

 

אחד הפרויקטים החשובים ביותר עבורי הוא בעל זיקה לתרבות היהודית-גאורגית. מעטים מכירים אותה מחוץ לעדתנו. רבים בכלל לא מודעים לקיומה. ואין לכך כל הצדקה, המצב הזה טעון שיפור. לכל עם ישראל צריך להיות מושג על תרבות יהודי גאורגיה. היא צריכה להיות ידועה לכל לפחות באותה המידה כמו הישגים תרבותיים של שאר העדות.

 

הצעתי גם לזמרים ישראלים פופולאריים לבצע ניגוני תפילה של יהודי גאורגיה. המחרוזת הזאת הייתה אמורה לכלול 13 פיוטים. והשחקנים הגיבו בשמחה להצעתי. אך למרות הסכמתם, למרבה הצער, בהעדר מימון הפרויקט הזה נשאר תלוי באוויר...

 

אני רוצה גם להפיק סרט על סיפור מכתבם של ח"י משפחות, על יציאת עם ישראל מברית המועצות. אתה יודע מה יהיה שם הסרט? "התינוק הראשון שלחופש נולד"!

 

מושיאשווילי עצמו אדם דתי. משפחתו שמרה מסורת אף ברגעים הקשים ביותר בתקופה הסובייטית.

 

אצלנו בבית תמיד שמרו שבת, - הוא מספר. – כאשר עלינו ארצה, גרנו בנצרת-עלית. ובאותה תקופה – בשנת 1972- לא היה שם לא בית כנסת גאורגי ולא חב"ד. יהודים גאורגיים וחב"דניקים התפללו בבית דודי סימון. כל הפניות לרשויות השונות בבקשה לקבל אישור לפתיחת בית חב"ד בנצרת עלית לא נענו. ואז הרבי מלובביץ' אמר: "עכשיו אתם רבים, הרבה יהודים הגיעו לנצרת עלית מברית המועצות. אתם צריכים לנסוע לירושלים ולהפגין מול משכנו של ראש הממשלה". ומה אתה חושב? תוך שעה מתחילת ההפגנה התקבל האישור לפתיחת בית חב"ד! זאת הייתה האנרגיה המיוחדת של האנשים האלה שקיימו את הוראותיו של הרבי. אבי, מהנדס במקצועו, היה אחראי על הבנייה...

 

- הם קיבלו את בחירתי... ההורים לא כפו עלינו – על הילדים – כלום. אבל בסופו של דבר יצאתי לדרך הנכונה בכוחות עצמי. אמנם זה קרה כעבור שנים.

 

- בישראל התקיים פסטיבל סרטים בינלאומי כלשהו, ועל אורחיו נמנו שני במאים מגאורגיה. חברי הישראלי, במאי, יהודי יוצא גאורגיה התיידד איתם. והוא הזמין אותי לטייל יחד עם האורחים הגאורגיים. כל הלילה טיילנו בירושלים וכבר לקראת הבוקר הבמאים הגאורגיים האלה - נוצרים – שואלים אותנו: "האם אתם אנשים מאמינים?" שאלנו בתגובה: "ואתם?" הם ענו: "כן, כמובן". אז חברי אומר: "ואני אתאיסט". אני הייתי נבוך ומלמלתי: "גם אני". ומיד הרגשתי שלא אמרתי אמת. ובמשך כמה ימים אחרי זה קיבלתי כל-כך הרבה סימנים ואותות משמים שכבר לא נשארו לי שום ספקות באמונתי העמוקה בה'. אתה אומר משהו, וזה קורה. אתה נזכר במישהו, והנה הוא מופיע לפניך... תמיד ידעתי על קיומו של ה', וכאן כאילו ראיתי אותו. כל-כך מוחשי. שוב חזרתי לשמור מסורת, לבקר בבית כנסת. שנה קודם, אפילו ביום הכיפורים נשארתי בבית, ובאותה שנה, ביום כיפור עברתי שבע בתי כנסת! כמובן, התחלתי לחבוש כיפה. אף על פי שאני שחקן, אני שם מעל הכיפה כובע מצחייה ומסובב את המצחייה אחורה.

 

- שום סתירה! אני אפילו יכול לומר שהשחקן הוא העניו מכל אדם. הרי הוא מבטל את ה"אני" שלו ומתבטל לגמרי בתוך הדמות שאותה הוא מגלם. תכליתו של השחקן להגיע למהות האמתית של תפקידו. להבין ולסלוח לאדם שאת דמותו הוא מגלם. זהו תהליך רוחני של ממש. על השחקן לחקור את טבעה של כל תופעה, את המשמעות האמתית של כל מאורע. אומרים ששחקנים הם אגוצנטריים. ברור שיש גם כאלה, והם בוודאי לא מעטים. אבל האם חסר בנקאים אגוצנטריים? ובקרב אנשי תקשורת אין טיפוסים אגוצנטריים? ובין המתכנתים? הכול תלוי באדם הספציפי. ברור ששחקן יכול להיות דתי, ולא חסרות דוגמאות לכך.

 

- ה' התגלה לי באמת כבר אחרי שהייתי שחקן. זאת אומרת, הדרך שבה הלכתי לקראתו הייתה נכונה, אם כי לא פשוטה לגמרי. מובן שעשיתי טעויות בדרכי, והיה צריך לתקן אותן. כל השנה הראשונה אחרי שגיליתי את ה' הייתי במעין אופוריה. זאת הייתה כזאת שמחה, כזאת הרגשה של אושר! ואחרי זה הרגשתי כאילו מפסגת ההר החזירוני למרגלותיו ונתנו לי סולם: אם תרצה לעלות שוב – בבקשה, אבל צריך לעמול. כלומר, צריך ללמוד. וזה תמיד קורה: כאשר נולד התינוק, כולם מאושרים בכל ציוץ שלו. וכאשר הילד גדל, שולחים אותו לבית הספר, אחרי זה לאוניברסיטה, מציבים דרישות בפניו. זה מה שקרה גם לי. התחלתי ללמוד ברצינות. אני תמיד פוקד את בית הכנסת של חב"ד במרכז תל-אביב. בראשותה עומד הרב יוסף-שמואל גרליצקי. למדתי ממנו הרבה ואני ממשיך ללמוד. בלי זה אני כבר לא מתאר לעצמי את חיי. הרב אפילו מכנה אותי בבדיחותא "גרליצקשווילי"!

 

בבדיחה הזאת כרגיל יש רק קורטוב של אמת. הוא מצליח לשלב בתוכו כמה וכמה עולמות – האדם המוצק ונמוך הקומה הזה. עולמם של כתבי קודש עם זה של הקולנוע המודרני, מסורת של יהדות גאורגיה עם פירושיהם של רבני אשכנז. או שזה רק נדמה שיש ריחוק ביניהם ולמעשה כל הפרטים האלה הינם רק רכיבים של עולם אחד גדול שברא ה'? מפתיע רק כיצד זבולון מושיאשווילי מספיק לעשות כל-כך הרבה דברים שונים וחשובים. ללמוד ספרי קודש, לככב בסרטים, לפתח פרויקטים חדשים ובנוסף עוד להתראיין...

 

- האנרגיה הנכונה עוזרת לחולל נסים, - מחייך מושיאשווילי.

- מספרים שבסוף שנות החמישים החליטו השלטונות הסובייטים לסגור את בית הכנסת בקוטאיסי. ואז אחותה של סבתא שעד אז שכבה בתרדמת, לפתע קמה מהמיטה והלכה לאותו בית הכנסת. היא פנתה לגברים שהתאספו שם לתפילה אחרונה במקום: "איך אתם יכולים להרשות לזה לקרות? הרי בניתם את בית הכנסת הזה במו ידיכם!" בשומעם זאת יצאו הגברים החוצה וחסמו את הדרך בפני השוטרים שבאו לקיים את הצו הנורא. והפלא האמתי: השוטרים נסוגו והוחלט להשאיר את בית הכנסת על כנו! קשה למצוא לזה הסבר הגיוני.

 

כל הסיפור הזה החל מזה שהאישה קמה מהתרדמת! כך בניגוד להגיון המקובל, ניצחו המכבים במלחמתם, כך יצא עם ישראל ממצרים! וגם בימינו מתרחשים דברים שאין להם הסבר. אפילו תוך כדי שיחתנו הספקתי לספר על כמה נסים כאלה. אני מאמין שכל אחד יוכל להספיק המון ולעשות הרבה מעשים טובים ונכונים, אם רק ינתב את האנרגיה שלו לערוץ הנכון.

 

הוא מדבר בצורה כה משכנעת שלא נשאר שום ספק – ככה זה באמת. וברצוננו להאמין שזבולון מושיאשווילי יספיק לעשות עוד הרבה מעשים טובים ונכונים ולהגשים את תכניותיו ורעיונותיו. כולם רק ירוויחו מזה.

 

מקור: אתר אחלה ...